פרשת וישלח
"וישלח יעקב", מלאכים ממש, כדברי רש"י, "אל עשיו אחיו ארצה שעיר שדה אדום", שנקרא לארצו אדום, שלא ישכח לעולם, וזרעו אחריו, את מה, שיעקב מכר לו את האדם האדום הזה, שעד היום השנאה של עשיו ויעקב, שעשיו שונא ביעקב זו הלכה.
"עם לבן גרתי", הייתי גר ולא למדתי ממעשיו הרעים, והתגברתי עליו, "ויהי לי שור", זה יוסף בכור שורו הדר לו בהם עמים ינגח יחדיו אפסי ארץ, ר"ת ארצות הברית, אנגליה, פרס סוריה, סין, ירדן, ארצות אפריקה, רוסיה, צרפת, כולם אפסים נגד יעקב. "חמור", זה יששכר. כח התורה של עם ישראל שאי אפשר לנצח מי שדבוק בתורה. "כאן", זה בני ישראל ואתם צאני. עבד - זה משה רבנו , שנקרא עבד ה'. שפחה - זו רות המואביה, שממנה נולד דוד המלך. כל החמישה הללו הם חמשה בעינך- למצוא חן בעיניך, זו אותה החמשה הראשונה שבהמשך שואל אותו מי אלה לך?, עונה לו יעקב: הילדים בה' הידיעה, הרי זו חמשה שניה. סגולה ידועה נגד עין הרע, כורת היד והיא חמש אצבעות, כדברי הבן איש חי.
"ולמלחמה", שחולק את המחנה לשני מחנות, שלא להתגרות בעשיו, מחנה השלום היה בראש ואחריו מחנה המלחמה,שאם יבוא עשיו ויכה במחנה השלום יבוא אליו מחנה המלחמה וינצחהו.
אחרי שהעביר את נשיו וילדיו במעבר יבוק חזר יעקב על פחים קטנים, שהשאיר שהם שמנים רמז לחנוכה, שסמוכה לפרשתינו להודיע כמה חביב ממונם של צדיקים , שאין בהם גזל. ושם נאבק איתו שרו של עשיו שרצה לקחת את השטר, שעשיו מכר ליעקב את הבכורה וכמוהה הברכות מהמאבק הזה עלה אבק עד השמים, ולקראת בקר פגע בכף ירכו של יעקב, ששם היה השטר. ויוצאי ירכו אלה הבנים, שעד היום הפגיעה היא בילדים, שמנסים למשוך אותם למעדונים של עשו, אבל בעמוד השחר הכל מתגלה, שם יש מאבק בן האור ובין החושך, במיוחד לפני עמוד השחר, יש חושך חזק, ואז שעולה השחר, האור מנצח, גם בדורינו יש הרבה חושך "ורשעים כחושך ידמו", אבל בקרוב מאוד יזרח אורו של משיח, וזהו הברור האחרון להגיע לאור התורה. תורה זו אורה, ולברור מן החושך, שהיא מלכות יוון, שמתגלמת עם ספורט ויופי, השכלה וספרים חיצונים ופריצות. באנו חושך לגרש כל אחד הוא נר דקיק, וכולנו עם ישראל אור איתן
המלאכים חוזרים אל יעקב ובפיהם בשורה לא טובה. "באנו אל אחיך", אל עשיו שמתנהג איתך כעשיו הרשע, שנשאר ברשעותו, שהרי די היה להם לומר, באנו אל אחיך, שהרי ליעקב היה אח אחד, בזה שאמרו אל עשיו, שנשאר בשנאתו כדברי רש"י. וגם הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו, מהיכן ידע עשיו, שיעקב חוזר לארצו, הרי נעלם מארצו 36 שנה, 14 שנה בישיבת שם ועבר 20 שנה בבית לבן. שנה הלוך ושנה חזור, הרי לך 36 שנה, אלא שלבן שלח "פקס" לעשיו, הרי לבן נשבע על הגל שלא יעבור אותו לרעה ופעמיים עבר אותו לרעה, פעם אחת, שהודיע לעשיו, שהנה יעקב בא לארצו וגזל ממני את בנותי, ואת נכדי ואת הצאן ופעם שניה, שבלעם הרשע נכדו עבר את הגל לקלל את יעקב, והאתון לחצה את רגלו אל הקיר שהוא גל האבנים.
"וירא יעקב מאוד ויצר לו שמא יהרוג ושמא יהרג , שהרי אמרה רבקה למה אשכל גם שניכם יום אחד, שביום אחד יקברו, ואכן שבאו לקבור את יעקב ערף חושים בן דן את ראשו של עשיו ונקברו יחד. יעקב מלמד אותנו לדורות בשעת צרה מהאויב צריך להתכונן 3 דברים: לתפילה, דורון ולמלחמה. דורון הביא לו צאן ובקר, גמלים וחמורים. תפילה, שאמר "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת הצילני נא מיד אחי מיד עשיו, כי ירא אנוכי פן יבוא והכני אם על בנים", שדרכו של עשיו עד היום לפגוע בנשים וילדים ע"י פיגועים.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.