פרשת ויגש, "ויגש" ראשי תיבות "וישוחרר גלעד שליט"
"ויגש", בסוף הפרשה הקודמת מסתיימת במסע ומתן בין יהודה ליוסף. יהודה מציע שכולם יהיו עבדים, "גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו", למעשה יהודה הוא ראש הישיבה, הוא המשגיח ויודע את ההלכה יפה מאוד , שאדם שגנב או שמשלם כפל או שנמכר בגניבתו. כל ההצעה הזו שאין לה אחיזה לא בהלכה ולא במציאות הרי היא פיתיון ליוסף, יוסף יכל להסכים להצעתו של יהודה, ולהיות יותר חכם ממנו, ואז כולם עבדים יש לו גם את בנימין וגם את האחים וגם אין מלחמה אין את "ויגש אליו למלחמה", אולם יוסף בלע את הפיתיון של יהודה ואומר "האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד", ומוותר על 11 עבדים, ברגע ששמע על זה יהודה, אמר לו אנחנו אשמים שמכרנו את אחינו על כן באה עלינו הצרה הזאת, ובנימין לא היה במכירה ואם אתה תופס את בנימין ועוזב אותו אז אתה שקר והגביע שלך שקר וממלכתך שקר, ויגש אליו למלחמה.
"ויגש אליו למלחמה", בגימטריה זהו להלחם עם יוסף. יהודה אמר ליוסף "בי אדוני", אני הנציג של 12 השבטים. "בי" בגימטריה 12, 12 השבטים. יהודה אומר ליוסף אני אצבע את כל מצרים בדם, אמר לו יוסף אתה היית צבעי טוב, שצבעת את כתונת יוסף, ואמרת לאביך "הכרנה". אמר לו יהודה האש כל שכם בוערת בקירבי ששתים מאיתנו הרגו את כל שכם, אמר לו יוסף האש של תמר כלתך תכבה את האש של שכם. שיהודה היה כועס היה לו שערה בחזה שקורעת 5 מלבושים ויוסף ידע זאת ושלח את מנשה לתפוח לו על השכם ואז השערה היתה נרגעת. אמר יהודה זה מכוחו של אבא שיודע את הסוד הזה. יהודה לקח אבן גדולה זרק אותה לשמים ופורר אותה. היתה אבן בגודל ענק , בגודל פרסה, כך אומרים. מנשה עשה את אותו הדבר ואמר זה גם מכוחו של אבא. שלח יהודה את נפתלי לספור את רחובות מצרים וחזר ואמר יש 12 כרכים. אמר אני אקח 3 וכל אחד מכם יקח אחד. יהודה שאג שאגה גדולה וכל חומותיה של מצרים נפלו, כל אשה בהריון הפילה ואף פרעה נפל מכיסאו והתגלגל ב-70 מדרגות הידועות. שאל פרעה מה רעידת האדמה הזו, אמרו לו שזאת לא רעידת אדמה, אלא אנשים עבריים שבאו מארץ כנען, וגנבו גביע ליוסף. אמר את ארצי הם באו להחריב, הרי הם מחריבים את כל העולם שהרי התבואה של כל העולם נמצאת במצרים וכמוה כמו פצצת אטום בדורינו, לכן ציווה לשלוח את יוסף ביחד עם אחיו לארץ כנען ואל יחריבו את ארץ מצרים. שראה יוסף שהדברים מגיעים לידי פיצוץ ביקש מכל המצריים הניצבים עליו לצאת החוצה, שלא יתביישו אחיו בפני המצריים. ואז שאלם אם הם מוכנים לעשות החלפת שבויים, שהוא יביא להם את יוסף והם ישאירו לו את בנימין. והם נטו להסכים. יוסף קורא יוסף בן יעקב נא להכנס כולם מפנים עורף קדימה אחרוה ימינה ושמאלה ולא רואים אף אחד נכנס. ואז פונה אליהם יוסף ואומר אני יוסף, "העוד אבי חי" באותו רגע רצו להורגו, אמרו עכשיו יגלה לאבא, מלאכי השרת ירדו והפרידו בניהם. למעשה, השאלה של יוסף העוד אבי חי היא תוכחה, הרי קודם אמרו לו שאביו חי , אלא יוסף שואל איך אתם אומרים לי על בנימין שנפשו קשורה בנפשו ועזב את אביו ומת למה לא חשבתם על אבא שהוא בצער 22 שנה, אחרי כל הייסורים שהעברתם אותו העוד אבינו חי?, ולא יכלו אחיו לענות אותו, כי נבהלו מפניו, אומר הכהן מברדלה, אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה, שהרי יוסף קטן שבשבטים היה ולא יכלו לענות אותו כי נבהלו מפניו, איך אנו נוכל לענות לשאלות שישאל אותנו השם שאני השם. איך עברת את כל העברות אשר ציוותיך לא לעבור.
עכשיו צריך לבשר ליעקב שיוסף חי, וידוע שהבדאי אפילו שאומר אמת לא מאמינים לו, "ויפוג ליבו כי לא האמין להם",עד ששלחו את שרח בת אשר, יש אומרים שהיתה בת של אישתו של אשר, היא שרה שיר עוד יוסף חי והוא מושל בארץ מצרים ויש לו שני בנים מנשה ואפרים, ששמע יעקב את השיר ביקש ממנה לשיר שוב וחזרה על המילים וחייה רוחו של יעקב שראה גם את העגלות שיוסף שלח לו שכולם היו מוצאים תבואה על גבי חמורים, כדי שלא ירוקנו את מצרים מהתבואה שהחמור לא יכול לשאת כמו העגלה. כאן יוסף נתן ליעקב רמז שהלימוד האחרון שהם למדו הוא בענין עגלה ערופה. 4 פעמים מופיעה המילה עגלה ערופה בפרשת עגלת ערופה ו-4 פעמים מופיע העגלות בפרשה זו.
יעקב יודע שיוסף חי ואז הקב"ה נגלה אליו, שכל זמן שאדם בצער השכינה מסתלקת ממנו, הקב"ה נגלה אליו במראות הלילה ואמר לו "אל תירא מרדה מצרימה", שמסתיימת באות ה' פתוחה, שזו הערכה שהוא יחזור להיקבר בארץ ישראל, וגם הבטחה שיוסף לא ימות בחייו שנאמר "יוסף אל ישית ידו על עיניך".
יוסף עולה לקראת אביו והוא עושה בעצמו את הפעולות למרות שיש לו הרבה משרתים, "וישאר יוסף מרכבתו" לכבוד אביו "ויעל לקראת ישראל", שהם אותיות קריאת שמע, שאותו זמן היה זמן קריאת שמע. את הדקות הכי חשובות של יעקב אבינו, שמחכה ליוסף 22 שנה במפגש הזה, את הדקות החשובות הוא נותן להקב"ה, זה מראה שאהבתו לקב"ה יותר גדולה מאשר לבנו. יוסף בוכה על צואריו עוד. יעקב אבינו תמהה, איך גדל יוסף בארץ זרה, מקום הכי טמא בעולם אולי התקלקל, אחרי שראה את פניו עם זקן ופיאות וציציות, ויאמר ישראל, שהוא יעקב אל יוסף, "אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי", ודאי שהוא חי מה פירוש אותך חי, מה הוא נפגש עם אדם מת?, הרי הוא חי, אלא פשוט אדם שעסוק בתורה ובמצוות נקרא חי, ואדם שלא עסוק בתורה ובמצוות, אפילו שהוא חי נקרא מת, שנאמר ש"לא אחפוץ במות המת" וכו'...
יוסף קנה את כל אדמת מצרים, ונתן להם לעבוד באדמה, ו-20% בשבילם ו-80% לפרעה, רק אדמת הכהנים לא קנה. כי חוק הוא לכהנים מאת פרעה, זה אומר שפרעה הרשע ידע, שהכהנים שלו הם כוהני שקר ולא אמת ובכל אופן אנשי דתו, הוא לא קיפח אותם ונתן להם תקציבים, ומפה הממשלה שלנו צריכה ללמוד, שבתקציבים של הדתיים לא נוגעים, אלא מוסיפים להם וכל שכן, שהתורה שלנו אמת, ומשה אמת ותורתו אמת.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.