פרשת שופטים
"שופטים ושוטרים יתן לך בכל שעריך". חכמי המוסר, אומרים שאדם ישים שופטים ושוטרים בכל השערים בגוף, שהם העיניים, שברא בהם ה' עפעפיים, שאם רואה דבר לא הגון יעצום את עיניו. תנוכים לאוזנים, שאם שומע דבר לא הגון יכניס את התנוך לתוך האוזנים, וגם ברא שתי חומות, שהם שיניים ושפתיים, שיבלום את פיו בשעת מריבה. ושני נחיריים, שאם יריח ריח שעלול להביא אותו לידי זימה , שנאמר: "לא תנאף", שזה מתחיל מהאף. במיוחד בחודש הזה אליו אנו נכנסים, חודש אלול, לפני הימים הנוראים, טוב יהיה לו יעשה הכנה טובה לקראת ראש-השנה. שהכול הולך אחר החתום. משל למה הדבר דומה? לאדם, שהביאו לו ארוחה לא כל כך מיוחדת, אבל, הלפתנים בסוף הארוחה היו מצויינים, לכן הוא משבח את כל הארוחה. לעומת זאת, אם הארוחה היתה מצוינת, אבל הקינוחים היו מקולקלים וגרמו לו כאבי בטן, הוא יחל לגדף, את מי שהביא לו את כל הארוחה. גם כאן הקב"ה מביט על דרכי האדם בסוף השנה. כדברי הגמרא, שאם אדם הלך בדרך, וראה אריה וראה גם אישה, ילך אחרי אריה, שאם האריה יטרוף אותו, עולם הזה לא יהיה לו, אך עולם הבא יהיה לו, אבל, אם ילך אחרי אישה, לא יהיה לו עולם הזה ולא עולם הבא.
חודש אב הוא חודש של מזל אריה. חודש אלול הוא חודש של מזל בתולה (אישה), לכן יחזור בתשובה אחרי אריה, אחרי חודש אב, לא יחכה לחזור בתשובה אחרי אישה, שזה חודש אלול.
פרק טז'פסוק יט' "לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד, כי שחד יעוור עיניי חכמים וישלף דברי צדיקים". הקב"ה כתב את התורה ומסרה למשה. הקב"ה, שכתב בתורה "ויסלף דברי צדיקים" - כוונתו צדיקים כאלה, שהקב"ה בוחן כליות ולב ויודע באמת מי צדיק. צדיק כזה שהקב"ה מעיד עליו, שהוא צדיק גמור, השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים כאלה. מכאן אנו רואים את כוחו של השחד, כמה שהוא חזק, עד כי כך שהוא מסלף דברי צדיקים. כמו שכתב שלמה המלך: "כי אבן חן השחד בעיני בעליו ואל כל אשר יפנה ישכיל".
פרק כ' פסוק א': "כי תצא למלחמה על אויביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי ה' אלוהיך עמך, המעלך מארץ מצרים" - התורה מלמדת אותנו הוראות יציאה למלחמה. בשלב הראשון, נגש הכהן הגדול ומדבר עם היוצאים למלחמה ואומר להם: "אל ירך לבבכם לא תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם". ומעלה את המורל של היוצאים לקרב, שמורל חורץ גורל וממשיך כי אביכם, שבשמים הוא נלחם לכם להושיע אותכם ואין לכם סיבה לדאוג. ולא מגייסים כל אחד למלחמה, רק את הצדיקים, רק שומרי תורה ומצוות, שאין להם עברות כלל, שמה שממית את האדם זה לא האויב אלא חטאיו. החטא ממית ולא האויב. כל מי שבנה בית ולא חנכו חוזר הביתה, ולא הול ך למלחמה, שהוא טרוד בעניין הבית ולא מחפשים חיילים כאלה בצבא. אדם שנטע כרם ולא חיללו, שלא עברו שלוש שנים מזמן הנטיעה, חוזר הביתה, שהרי טרוד בעניין הכרם. האיש אשר ארס אישה ולא לקחה, חוזר הביתה, שהרי טרוד בעניין האישה. ועוד השוטרים מדברים עם העם, האיש הירא ורך הלבב, שאינו מסוגל לראות מראים קשים במלחמה, חוזר הביתה. מה שקובע, זה איכות הצבא ולא הכמות. צבא קטן ואיכותי.
נשים, אין להם חלק בצבא, שלא בנות מלחמה הן.
כל זאת במלחמת רשות, אבל במלחמת חובה, אפילו יוצא חתן מחופתו צריך לצאת.להלחם.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.