פרשת בשלח - שבת שירה
"ויהי בשלח פרעה את העם", שהרי הקב"ה יכל לשלוח את העם אלה, שהצריך לפרעה את כל המכות, ואז שלח את העם.
הקב"ה אמר למשה דבר אל בני ישראל וישובו ויחנו לפני פי החירות לפני בעל צפון שהוא האליל של מצרים. החזרה על עקבותם באה לבלבל את פרעה, שעם ישראל אין להם נסיגה וגם האליל היחיד שנשאר להם בעל צפון, כאילו עצר את עם ישראל. ולכן אמר פרעה: "נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר". פרעה לוקח את ה -600 סוסים הנבחרים שנשארו לו אחרי מכת הברד והדבר ושמח בהם ולא ידע שהם פרנסה בשביל ים סוף, כל זה בשביל שיהיה להקב"ה מה להטביע בים סוף. עם ישראל על ים סוף מתחלקים ל-4 כיתות. כיתה אחת אומרת נזרוק את עצמינו לים, כיתה אחת אומרת נלחם במצרים. כיתה שלישית אומרת נצעק צעקה גדולה ואז המצרים הבהלו, וכיתה רביעית אומרת נחזור למצרים. משה רבינו בפסוק אחד עונה להם. אלה שרצו לזרוק את עצמם לים אמר להם התייצבו וראו את ישועת השם. אלה שרצו לחזור למצרים, אמר להם כי אשר ראיתים את מצרים היום לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם. אלה שרצו להלחם אמר להם ה' ילחם לכם, ואלה שרצו לצעוק אמר להם ואתם תחרישון. ויש הסבר נוסף שאתם תחרשו בתורה ואז ה' ילחם לכם.
הקב"ה אומר למשה מה תצעק עלי דבר אל בני ישראל ויסעו, איך יסעו הים לפניהם, אך עד שנחשון בן עמינדב לא נכנס למים ים סוף לא נבקע. למעשה הים לא רצה להבקע למרות שהקב"ה עשה איתו הסכם בששת ימי בראשית שכשעם ישראל יגיעו לנקודה הזו עליו להבקע, לומדים את זה מהמילים הים שב לאיתנו אותיות תנאו, עד שראה את ארונו של יוסף הים ראה וינוס, בשל יוסף שנאמר וינוס החוצה הים נס מפני ארונו של יוסף, למעשה, יוסף שעמד בניסיון של אשת פוטיפר, הציל את כל עם ישראל.
הקב"ה אומר למשה הרם את מטך ונטה את ידיך על הים ובקעהו, שלא יגידו שהמטה מעשה כשפים הם, היד הגדולה שעל הים לכו מאתיים מכות. המצרים לאחר שנבקע הים לא רצו להכנס למים, אולם הקב"ה אראה לסוסים סוסות נקבות בים, ואז גררו את המצרים פנימה, והקב"ה הסיר מהם את האופנים של הגלגלים והסוסים סחבו אותם על הג'נטים, לכן גם לא יכלו להתקדם לעבר ישראל, ולהשיגם בתוך הים.
אחרי שעם ישראל עברו את הים משה רבינו נטה ידו על הים וסגר את הים. ואז הקב"ה ניער את המצרים בים סוף ולא נשאר בהם עד אחד, רק פרעה נשאר, בשביל להראות לו את כוחו של השם, ואז ויאמינו בשם ומשה עבדו.
הקב"ה הראה לשפחה על הים מה שלא הראה ליחזקאל בן בוזי הכהן שנפתחו מראות שמים וראו את המרכבה ואת כל מערכת השמים. למעשה, עם ישראל שאמרו את שירת הים לפני מתן תורה, קיבלו את זה ברוח הקודש. לומר שירת הים שכתובה בתורה לפני קבלת התורה, וכאן אנו רואים ששרתה על עם ישראל רוח הקודש וידעו מה התורה צריכה לכתוב על שירת הים. "ותקח מרים הנביאה אחות אהרון את התוף בידה", מרים הנביאה נקראת כאן נביאה, על שהתגשמה נבואתה שאמרה לאבא שלה שאם יוולד בן יהיה מושיעם של ישראל. ולמה לקחת תוף?, כדי שהגברים לא ישמעו את הקולות של הנשים שקול של אשה ערווה.
עם ישראל ברפידם שרפו ידיהם מן התורה ואז ויבוא עמלק, עמלק מגיע שעם ישראל לא עוסקים בתורה. משה רבינו אומר ליהושוע להלחם בעמלק, ומשה אהרון וחור עלו לראש הגבעה והיה כאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק. וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה, הגמרא שואלת, אלא שכאשר ירים ידיו משה אז כולם מביטים לשמים ונושעים, כאשר יניח ידו משה אין ליבם לשמים ואז גובר עמלק. אלה בשעה שמשעבדים ליבם לשמים אז הקדוש ברוך הוא מושיע אותם, ולא משה הוא שמושיעם. בכל אופן יהושוע הכה בעמלק לפי חרב, אבל עדין לא מחה את זיכרו אז הקב"ה נשבע כי יד על כס-יה למלחמה בשם לעמלק מדור דור, כיסא הקב"ה לא שלם עד שימחה את זרע עמלק מתחת השמים. וכל זאת למה?, מפני שעם ישראל עייף ויגיע ועדין לא קיבל את התורה ולא ירא אלוקים, ובלי תורה קשה לנצח את האויב בקרב, לכן הקב"ה נשבע למחות אותו מתחת לפני האדמה, שהרי מה אמר עמלק?, עמלק אמר שבני ישראל עבדו 400 שנה במצרים וקיימו את הגזרה של ברית בין הבתרים "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ויעבודם ויענו אותם 400 שנה ואחרי כן יצאו ברכוש גדול". עכשיו זה ההזדמנות ללחום על ארץ ישראל ולקחת את ארץ ישראל, על מגש של כסף.
"ויאמר אם שמע תשמע לקול ה' אלוהים והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך". מיד אחרי זה התורה ממשיכה וכותבת: "ויבואו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים". מכאן שהתמר תרופה לכל המחלות ובמיוחד למחלה הידועה, שנאמר כל המחלה הידועה. מחקרים הוכיחו את אמיתיות הענין והרבה אנשים שהיו חולים במחלה ונתרפאו, גם הרב בא-גד כתב בספרו על הרבה אנשים, שנושעו מהמחלה בזכות אכילת תמרים. הרב כדורי בעצמו, מעדות אישית, הגשתי לו כוס תה ותמרים, שזה היה רוב מזונו, והאריך ימים קרוב ל- 120 שנה.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.