פרשת כי-תצא
"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' אלוהיכך בידך ושבית שביו". התורה מלמדת אותנו לתקוף ראשונים במלחמה, ואז יפול האויב שלך בידך, בדיוק, כמו שעשינו במלחמת ששת הימים, שהתקפנו ראשונים ונצחנו תוך ששה ימים. לעומת זאת, במלחמת יום-כיפור, חיכינו שהאויב יתקוף אותנו, והיינו בצרות גדולות וב"ה יצאנו מהן. קו בר-לב הידוע, הוא נגד מהלך של התורה, שעם חזק לא צריך לבנות חומות בצורות. בניית החומות הבצורות מראה על פחד.
יש פה גם רמז למלחמה נגד היצר הרע. שלא צריך לחכות ליצר הרע שיבוא אליך בתחבולות, אלא, אתה הראשון מושכהו לבית המדרש, ש"עם אבן הוא נימוח ועם ברזל הוא מתפוצץ". כי = בגימטריה 30 כנגד 30 יום של חודש אלול, שלפני ראש השנה. 30 יום של סליחות כמו אשת יפת תואר במלחמה, כנגד 30 יום (שהנשמה בוכה ומתחננת לקדוש ברוך הוא), ובכתה את אביה ואימה ירח ימים, ואחרי כן מתקדשת לבעלה. כך גם כאן 30 יום, שהאדם בוכה בחודש אלול, הקב"ה מזכה אותנו בדין. התורה אומרת, שאם לקחתה אשת איש במלחמה, סופך שיהיה לך בן סורר ומורה, בן שאינו שומע בקול אביו ואימו. (כדוגמת דוד המלך, שלקח אשת איש במלחמה ויצא ממנה אבשלום, שהרג את אחיו אמנון ומרד באביו).בבית בו יש שתי קולות: קול של האבא וקול של האמא, יוצא מהבית הזה בן סורר ומורה, שהרי בבית צריך להיות קול אחד של האמא או קול של האבא. ברגע שיש שני קולות, שאחד אומר מותר ואחד אומר אסור מזה יוצא בן סורר ומורה, שאינו שומע בקול אביו ובקול אימו. בן סורר ומורה נהרג על סופו, הגיעה התורה לסוף דעתו של אדם, סוף שמכלה את ממון אביו, ומבקש לימודו ואינו מוצא ועומד על פרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב. התקופה שנעשה בן סורר ומורה הוא בין 12-12.5 שנה, לאחר מכן אי אפשר להורגו. ממתן תורה ועד היום לא קיימו בפועל הריגה של ילד סורר ומורה, ויש האומרים, שהתורה כינתה את הבן כסורר ומורה, למען ישמעו ויראו, ולמען דרוש וקבל שכר.
"כי יקח איש אישה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבור עליו כל דבר נקי". כלומר: לא יספק לצבא מים ומזון ולא יתקן להם את הדרכים. יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אישתו לשנה אחת. שהרי הכול הולך לפי השנה הראשונה ואז כל חייו יהיו מוצלחים. "לא יחבול ריחים ורכב כי נפש הוא כובל". יש פה רמז לכך שהאדם לא יעשה חתונה מפוארת עם לימוזינות וזיקוקים ובסופו של דבר משלם את הוצאות החתונה, כמשכנתא לכל דבר.
"זכור את אשר עשה לך העמלק בדרך בצאתך ממצרים אשר קרך בדרך". כלומר: קירר את התלהבותך, שהרי אחרי יציאת מצרים, כל אומות העולם נפלה עליהם אימתה ופחד. אמר עמלק אני אלחם בישראל, למרות שאני לא אוכל לו, על מנת לקרר את ההתלהבות של אחרי יציאת מצרים (שהקדוש ברוך הוא המית את מצרים על שפת הים), ואז גרם להם העמלק לעמים האחרים כן להלחם בישראל. שהרי אם לא כך עד היום, אף אחד לא היה מעז להלחם בישראל. "ויזנב בך כל הנכשלים אחריך", שהם שבט דן, שהיו חלשלושים, והסמל של דן הוא נחש. במילה נחשלים יש את אותיות המילה נחש. "ואתה עייף ויגע ולא ירא אלוהים", שהרי לא קיבלנו את התורה, והתורה היא נשק להלחם נגד האויב, שהרי בלי התורה, אי אפשר לנצח. לכן כיסא הקדוש ברוך הוא לא שלם, עד אשר ימחה זכר העמלק מתחת השמים.
- "כי-תצא" - מהעולם הזה.
- "כי -תבוא" - לעולם הבא.
- "נצבים" - עומדים ליום הדין.
- "וילך" - להביא טענות והוכחות לצדקתו.
- "האזינו" - מאזינים לסניגור לקטיגור.
- "זאת הברכה" - אם זכה בדין, יש לו ברכה, ואם לא מתחיל מבראשית.
- "בראשית" - חוזר בגלגול לתקן מחדש.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.