פרשת מקץ
"ויקי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם", פרעה היה חולם את אותו החלום שנתיים והיה השוכח אותו בבוקר, שהרי יוסף היה צריך להשתחרר שנתיים קודם, בשל שביקש משר המשקים שישחררהו, שאמר לו כי אם זכרתני והזכרתי, שהם שני ימי זיכרון, שתלה בטחונו בבשר ודם ממש ערב שחרורו, והיה צריך לבטוח בשם, לכן פרעה חלם את החלום שנתיים. חלום פרעה יש בו רמז על חנוכה שתמיד שבת מקץ נופלת בחנוכה, ופעם כ-17 שנה גם שבת וישב נופלת בחנוכה. שהרי השיבולים הרזות בלעו את השיבולים השמנות והפרות הרזות בלעו את השמנות. רמז למכבים שהיו חלשים ומעטים וניצחו את היוונים שהם החזקים והרבים. פרעה זכר רק את החלום אבל את הפיתרון הוא לא זכר, לכן כתוב "ותפעם רוחו", אצל נבוכדנאצר כתוב "ותתפעם רוחו", לפי שהיו שתי פעימות , אחד שכח את החלום, האחר שכח את הפיתרון, ודניאל גילה לנבוכדנאצר גם את החלום וגם את הפיתרון.
היו הרבה פתרונות לחלומו של פרעה, אולם פרעה ידע את הפיתרון אך שכח אותו, ולכן אלה שאמרו לו שבע בנים תוליד ושבע בנים תקבור, או שבע מדינות תכבוש ושבע מדינות יכבשוך, אבל כל הפיתרונות האלה לא הניחו את דעתו. משל למה הדבר דומה? לאדם שיודע שם של פרי או ירק ושמו עומד לו על קצה הלשון רק אותו אדם, שיגיד את שם הפרי או הירק יקלע בול למטרה של אותו אדם. כך היה גם עם יוסף, שפתר לו ו"פתר" מאותיות "תופר", שתפר את החלום ואמר שחלום אחד הוא. שבע שנים של שבע ושבע שנים של רעב אחריהם.
יוסף מציע לפרעה איש נבון וחכם והאיש הנבון והחכם שמופיע בחלום של פרעה זה יוסף, אולם יוסף לא יכול להמליץ על עצמו, לכן אמר "ועתה יראה פרעה איש חכם ונבון וישיתהו על ארץ מצרים", כל עבדי פרעה שמחו מהעצה הזו, כל אחד אמר ודאי אותי פרעה ישים לשר חשוב. ואז פרעה בחר במי שהוא ראה בחלום - את יוסף.
אחרי שבע שנים של השבעה הגיעו ימי הרעב ויעקב שלח את בניו לשבור שבר במצרים. וכל אחד מהאחים נכנס בשער אחר, אולם יוסף העמיד פקידים ורשם את שמות הנכנסים שציפה לאחיו, ואז סגר את כל החנויות והשאיר רק חנות אחת למכירת התבואה, ואט אט היגעו אליו והשתחוו לו אפיים ארצה, למעשה הם הגשימו את החלום הראשון של השיבולים "ותסובינה אלומותיכם ותשתחוונה לאלומתי". יוסף אמר להם מרגלים אתם, שהרי באתם כל אחד משער אחר והסתובבתם 3 ימים בכל ארץ מצרים, מה חיפשתם? מרגלים רשאי תיבות "מרחל גנבתיהם לישמאלים מכרתים". ברגע שאמר להם מרגלים לא יכלו לשאול שאלות, שהרי השאלה הראשונה, שהיו צריכים לשאול, מי זה האיש הזה, שדומה לאבא שתי טיפות מים, עם זקן ופאות וציציות? הם ענו לו כנים אנחנו כנים ראשי תיבות "כוונתינו נביא יוסף ממצרים" כולנו בני איש אחד, נצנצה בהם רוח הקודש וכללו את יוסף עמהם. יוסף אומר להם המבחן שלכם בבנימין בזאת תבחנו, ואסר להם את שמעון עד שיביאו את בנימין וגם לא יכלו להביא סתם ילד שהרי היה עושה איתו העמדת פנים עם שמעון. אחרי שחזרו אליו, הוא שם את הגביע שמנחש בו אצל בנימין, שנמצא הגביע אצל בנימין, אמר להם הוא יהיה לי לעבד ואתם עלו לשלום על אביכם. האחים, השבטים ידעו שכל הצרות האלה זה בגלל מכירת יוסף, בגלל שלא היה להם שום עון חוץ מזה. והרי בנימין לא היה במכירה, לכן הוא לא צריך לקבל עונש. למרות שההצעה של יוסף יותר טובה מההצעה של יהודה שיהודה הציע שכולם יהיו עבדים, ויוסף הציע רק עבד אחד. אבל מזה שתפס רק את בנימין בלבד נגש אליו יהודה למלחמה ואמר לו אתה שקר והגביע שלך שקר.
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.