פרשת נח

  אלה תולדות נח, נח איש צדיק היה ותמים בדורותיו". - יש המפרשים את זה לשבח, שעמד
  בלחץ הקבוצתי של הרוע ולא נשבה בחבלו, ויש המפרשים, שאם היה בדורו של אברהם אבינו,
  לא היה נחשב לכלום. סוף העולם נגזר על החמס על הגזל, למרות שהדור של נח פגם בברית,
  במים הקדושים, אכן מידה כנגד מידה, הקב"ה הביא להם מבול מהשמים. הקב"ה מצוה את נח
  להכין תיבה, ולהכניס את כל החיות, שלא פגמו, כתוב: "כי השחיט כל בשר את דרכו על
  הארץ" - שהיתה השפעה של בני האדם גם על החיות, לאחרונה מצאו בצפון זוג נשרים, שחיים
  יחד, היו כאלה, שרצו להסביר את התופעה, שזה דבר טבעי, שזכרים חיים גם יחד, לכן צריך
  להחזירם לפרשת נח, שההשפעה השלילית של בני האדם היא, מה שגרמה לחיות להתנהג כך, וזה
  שמצאו את הנשרים האלו זו הוכחה, שבני האדם פה למטה קלקלו וחיים שני זכרים יחד
  והנשרים הושפעו מהם ולמדו מהם.

לנח לוקח 120 שנה לבנות תיבה וכל זאת למה, שהאנשים יחזרו בתשובה, ואז היו שואלים את נח למה אתה בונה תיבה? ואז היה עונה להם, שעוד מעט הקב"ה יביא את המבול וימחה את היקום 40 יום כנגד 40 יום של יצירת הולד. צחקו עליו, גם שנה שעברה, אמרת שיבוא מבול במשך 120 אתה מספר לנו את אותו הסיפור על המבול, ואם יבוא מבול, נזרוק אותך החוצה ונכנס פנימה. בסופו של דבר נח צדק, המבול בא ונח נכנס לתיבה, כתוב "בעצם היום הזה"- הכוונה בעיצומו של היום, וכל אלה, שרצו להוציאו מהתיבה ולהכנס במקומו, הקב"ה שלח את האריות, הנמרים, הדובים ועשו בהם פוגרום, ולא יכלו להגיע לתיבה. גם בדורינו אנו, אנו מצפים למשיח כ- 2000 שנה, בסופו של דבר הוא יגיע, ורק מי שיכנס לתיבת נח, דהיינו לבתי כנסיות, ובתי מדרשיות, ויחסה תחת כנפי השכינה הוא ינצל, שנאמר הנה אני שולח לך את אליה הנביא לפני בוא יום הגדול והנורא, שמי שיחזור בתשובה לפני המשיח, הוא מבחינת נכנס לתיבה וניצל, וכל האחרים יאבדו מן העולם.

נח שולח את העורב לצאת ולראות מה קורה מחוץ לתיבה, אך העורב לא יצא לשליחות שלו, שהיה חושדו על בת זוגתו, אבל מדרש אגדה מוכן היה העורב לשליחות אחרת בעצירת גשמים בימי אליהו, שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר. נח שלח את היונה והיונה חזרה אליו עם עלה זית טרף בפיה, שאמרה "יהיו מזונתי מרים כזית בידו של הקב"ה ולא מתוקים כדבש מידי בשר ודם". סמל השלום בכל מקום בעולם נלקח מתורתינו הקדושה, יונה עם עלה של זית בפיה.

במגדל בבל רצו בני האדם מגדל שראשו יהיה בשמים ולבנות בית עבודה זרה שם ולמרוד בקדוש ברוך הוא. היתה שפה אחת בכל העולם, והיא שפת הקודש השפה העברית. הקב"ה בלל את שפתיו שלא יבינו איש את שפת רעהו ולא יוכלו לבנות את המגדל. שאחד היה מבקש מסמר והלה הביא לו פטיש ודפק לו את הפטיש בראש. יש בני אדם, כיום שבונים מגדלים גדולים בשמים, וחושבים כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, עד שהקב"ה מחליט להשכיב את הבניינים, כדוגמת בניני התואמים, שכתוב שם בספר דברים "מה חורי האף הגדול הזה" - סמל הגאוה של ארה"ב נהיה לעפר תוך שניות.

 

בברכת שבוע טוב,

ציון ציוני.