פרשת תולדות

"ואלה תודות יצחק בן  אברהם, אברהם הוליד את יצחק". מדוע התורה כותבת לנו שאברהם הוליד את יצחק, שהרי כתוב יצחק בן אברהם. שהרי ליצני הדור אמרו, שמאבימלך נתעברה שרה, שהרי כל כך הרבה שנים שהתה עם אברהם ולא התעברה, ופתאום אחרי שהיתה אצל אבימלך התעברה?. לכן הקב"ה צר את קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם וכולם היו מתבלבלים בן אברהם ליצחק, עד שביקש אברהם אבינו שיעשה שינוי ביניהם, והשינוי שעשה ה' לאברהם הוא שלאברהם צמח זקן לבן וליצחק שחור. שמאז ועד עצם היום הזה אדם מבוגר צומח לו זקן לבן. רבקה היתה עקרה ויצחק התפלל  לה' וגם אישתו התפללה, אבל הקב"ה נענה לו, שאין דומה תפילת צדיק בן רשע לתפילת צדיק לפיכך לו ולא לה. לעומת זאת  שרחל היתה עקרה, לעומת זאת שיעקב מתפלל בשביל רחל לבנים ורחל מתפללת לבנים, הקב"ה שומע דווקא את התפילה של רחל , רחל בת רשע-לבן, ולא עונה לתפילה של צדיק בן צדיק. מכאן אנו למדים שתפילתה של רחל היתה מעומקא דליבא, מעומק הלב, שלא היה לה בנים כלל, אבל יעקב התפלל אחרי 10 בנים. מכאן לומדים שתפילה מעומק הלב עולה על תפילה של צדיק בן צדיק. "ויתרוצצו הבנים בקרבה", האינתיפדה החלה עוד בבטנה של רבקה אימנו, שהיו מחליפין מהלומות בתוך הריונה, שיעקב היה מגלה בית מקדש, היה מפרכס לצאת, כשהיתה עוברת ליד עבודה זרה עשיו רצה לצאת. רבקה לא ידע מה יש לה בבטן, אמרה לעצמה, אם יש לי ילד, שהוא חצי עבודה זרה  וחצי בתורה, זה ילד עם פיצול אישיות. למעשה כל 12 השבטים היו בבטנה של  רבקה, שאמרה "למה זה אנוכי", זה גימטריה 12, צריכה להביא את 12 השבטים, צער העיבור. כל ה-12 מופיעים פה בפרשה. 2 גויים זה 2, 2 לאומים זה 4, ולאום מלאום זה 6, ורב יעבוד צעיר זה 8, והנה תאומים זה 10, ויצא הראשון זה 11, ואחרי כן יצא אחיו 12. והרי אלה כל 12 השבטים.

עשיו בא מהשדה והוא עייף, כשעבר 5 עבירות ומבקש מיעקב לאכול הפלא ופלא, עשיו הוא איש שדה, הוא השודד ויעקב שהוא תלמיד חכם ויושב באהלה של תורה הוא זה שמפרנס את עשיו. יעקב מוכן לתת לו לאכול תמורת הבכורה, עשיו בז לבכורה, ומכר את בכרתו ליעקב תמורת נזיד עדשים. אבל יעקב היה חכם, נתן לעשיו קודם כל לחם, אמר לו אתה רעב תאכל לחם, שלא תגיד אח"כ, שאתה מכרת את הבכורה תחת לחץ של רעב. אתה רוצה נזיד עדשים זה אח"כ על זה אתה משלם. אדם נכנס לאולם מבקש מנה  סטנדרטית משלם סטנדרט, רוצה תוספות צריך לשם על התוספות. אבל מאוחר יותר ראינו "ויצעק צעקה גדולה ומרה". יותר מאוחר "ויצעק צעקה גדולה ומרה מאוד" על זה שיעקב קיבל את הברכות בצדק. "ויעקבני זה פעמיים", הצביע על הסיר שממנו יעקב בישל לו את נזיד העדשים. עכשיו גם בישל את האוכל ליצחק. "את בכורתי לקח ועתה לקח את ברכתי", הרמאי הוא עשיו שמכר את בכורה, ובא לקחת את הברכות של הבכורה. וגם יצחק הודה ליעקב ואמר "גם ברוך יהיה". "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד", שנכנס עשיו ראה פתחה של גיהנום. אפילו בעקדה לא פחד פחד כזה יצחק, שהוא סמל הגבורה. יצחק אמר על יעקב "הקול קול יעקב וידיים ידיי עשיו", לומר לך, שבזמן שקול יעקב מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אז הידים של עשיו לא יכולות על יעקב. מתי עשיו יכול לנצח את יעקב? כאשר יעקב לא עוסק בתורה.

 

בברכת שבוע טוב,

ציון ציוני.