פרשת ואתחנן
משה רבינו התפלל 515 תפילות, כמניין המילה "ואתחנן", שהיא בגימטריה 515, בשביל להכנס לארץ ישראל בתחילת התפילה ה-515, משבח משה רבינו את הקדוש ברוך הוא: "אתה החילותה להראות את עבדך, את גדלך ואת ידך החזקה, אשר מי-אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכי גבורתיך". מכאן אנו למדים, מתפילת 18, לשבח את הקדוש ברוך הוא, האל הגדול הגיבור והנורא ואח"כ לבקש בקשות: לחונן לאדם דעת, ברכינו, רפאינו וכו'.
משה רבינו, שעלה למרום קיבל מכל מלאך מתנה, אפילו, מלאך המוות נתן לו מתנה את הקטורת, שמצילה חיים, ובזה אמר לאהרון: "קח את המחתה ושים עליה קטורת ורוץ ועצור את המגפה". כן עשה אהרון והמגפה עצרה.
מלאך אחר אמר למשה רבינו: אם אתה אומר פעמים נא אתה נענה . משה רבינו ניסה זאת, כאשר מרים קיבלה צרעת, וריפא אותה במילים: אל נא רפא נא, אמר משה רבינו: "גם בכניסה לארץ ישראל, אומר פעמים נא ואכנס לארץ" ובאמת, משה רבינו מתחיל בתפילה ואומר: "אעברה- נא ואראה את הארץ הטובה" - ובעצם, בתפילה זו, מבקש משה רבינו גם לעבור בארץ וגם לראות אותה. הקדוש ברוך הוא עצר את התפילה של משה רבינו, ואמר לו: אל תוסף לדבר אלי עוד בדבר הזה, שאסור לך להתפלל יותר וגם אסור לך לומר עוד פעם נא. היות ואמר משה פעם אחת נא, והיו לו שני בקשות, גם לראות את הארץ, וגם לעבור בה , נענה הקדוש ברוך הוא ל - 50% מבקשותיו, ואמר לו: "עלה ראש הפיסגה ושא עינך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעינך כי לא תעבור את הירדן הזה".
ביקש משה רבינו, שלפחות בניו ימשיכו להנהיג את עם ישראל, אמר לו הקדוש ברוך הוא: " נוצר תאנה יאכל פריה", עץ התאנים הוא עץ מיוחד, אי אפשר לעשות לו קטיף במכה אחת כל פעם גודלת תאנה אחרת, ולכן בשביל להשיג סלסלת תאנים, צריך לעבור על 10-15 עצים, ולכן מחירה יקר, התורה משולה לעץ תאנה, שכל הזמן צריך להיות עם היד על הדופק לחידושיה, ויהושוע נער לא ימיש מתוך האוהל משרת משה רבינו, שלא עזב את משה רבינו אפילו דקה אחת, גם שמשה רבינו עלה למרום, יהושע תקע את אוהלו סמוך להר סיני, שלא יפסיד זמן, עד שמשה יגיע אל המחנה. לכן, אמר לו הקדוש ברוך הוא, שיהושוע - הוא ינהיג את עם ישראל והוא ינחיל את הארץ.
בספר שני לוחות הברית של השל"ה הקדוש " ואתחנן אל ה' " מתחיל במעלת ארץ ישראל, כי האויר של ארץ ישראל מחכים, ממנו זוכים לכתר תורה , "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב,ג), (מיכה ד,ב). ומשם לארץ ישראל, שלמעלה, שהוא עולם הבא, כמו ששנינו (סנהדרין ד,א). כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, שנאמר: "ועמך כלם צדיקים לעולם ירשו ארץ" (ישעיהו ס,כא) וזהו ענין הזכרת ארץ ישראל בראש הפרשה וסוף הפרשה ובאמצע ענין נתינת התורה.
ועתה מסדר לנו
השל"ה הקדוש ג' מתנות טובות אליו "אעברה נא ואראה את הארץ". "ושמרתם ועשיתם
כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, אשר ישמעון את כל החקים
ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה." מתי אומות העולם אומרים עלינו, שאנו
עם חכם ונבון? שעם ישראל הולך בדרך של התורה "עם לבדד ישכון" ולא בדרך
של הגויים, לא במידות ולא בלבוש, לא בשירים שלהם, ובטח שלא במעשיהם, הם אומות
העולם משבחים את ישראל ואומרים עלינו, שאנו עם חכם ונבון, שלא מתחכה בזהמה,
שהם נמצאים בה.
פעמיים בתורה מופיע עשרת הדברות: בפרשת יתרו כתוב "זכור את יום השבת לקדשו", ובפרשת ואתחנן כתוב: "שמור את יום השבת לקדשו". שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד. מה שאין הפה יכול לומר ואין האוזן יכולה לשמוע. ז"א במילה אחת אמר גם זכור וגם שמור וגם שמענו את שניהם בבת אחת, מה שהאוזן איננה יכולה לשמוע שתי קולות בבת אחת.
במעמד הר סיני, בפרשת יתרו, אמרו עם ישראל למשה: "דבר עימנו ונשמעה ואל ידבר עימנו אלוהים פן נמות". הקב"ה עשה קולות וברקים וקול שופר חזק מאוד ,על מנת שיפחדו. אומר להם משה רבינו "אל תראו לבעבור נסות אתכם בא האלוהים למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". למעשה, מקלקל משה רבינו להקב"ה את העבודה. אבל בשעת החתונה, הקב"ה הוא החתן ועם ישראל משול לכלה, הקב"ה לא רצה להוכיח את משה רבינו במעמד הר סיני. והוא מוכיח אותו בפרשת ואתחנן "הטיבו כל אשר דיברו" - למה אמרת להם שלא, שיראו, שיפחדו, זאת היתה המטרה במעמד הר סיני. "מי יתן והיה לבבם זה ליראה אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים, למען יטב להם ולבניהם לעולם"- אומר הקב"ה.
שלימות הלב -על צער השכינה בזמן גלות
בברכת שבוע טוב,
ציון ציוני.