פרשת וארא

"וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי אדוני לא נודעתי להם". חבל עד דאבדין ולא משתכחין שהאבות לא שאלו אותי מה שמי, ואתה שואל, ונודעתי להם רק בשם אל שדי, שסופי מילים של אברהם, יצחק, יעקב בקמ באו"ת ב"ש = שדי. ופה מופיעים 4 לשונות של גאולה כנגדם אנו שותים בפסח 4 כוסיות. והוצאתי והצלתי וגאלתי והבאתי, משה רבינו עונה להקב"ה, שהוא ערל שפתיים, כלומר מגמגם, אולם ה' עשה אותו בכוונה מגמגם, שלקח מהערמה של הגחלים, שפרעה ניסה אותו, ושם בפיו ונכבתה לו הלשון, ואז ראה פרעה, שאין סכנה למלכותו. גם בת פרעה ניסתה להניק אותו קודם מנשים מצריות, ולא ינק, אולם הנגיעה של הדדיים המצריות הצריכו לעשות הגעלה בפה, ולכן באו הגחלים והכשירו לו את הפה, פה שצריך לדבר עם השכינה, וכל זה עילת העילות וסיבת הסיבות, שמשה צריך להיות מגמגם, שלא יאמרו שמשה רבינו דמגוג, ומושך את העם בלשונו החלקלקה, שמשה ואהרון זרקו את המטה, שנהפך לתנין גם חרטומי מצרים עשו כן, אך הפלא הגדול, שלאחר שהפך שוב התנין למטה בלע מטה אהרון את מטותם, ששמענו שתנין בולע תנין, אבל מטה יבלע מטה לא שמענו וגם נשאר המטה באותו עובי, שלא השמין מבליעת מטתם של החרטומים.

בפרשה זו 7 מכות ו"פרשת בא" עוד שלוש מכות נוספות מחולק ל-3 מנות, רבי יהודה נתן בהם סימנים, צד"ך עד"ש באכ"ב מחולק ל-3 מנות. 
מנה ראשונה סלטים: דם, צפרדע, כינים. דם שתו דם, אלא אם שלמו 1000$ בעבור כוס מים. צפרדע הוא אוכל צרפתי, לכן צפדע וצרפת כמעט אותם אותיות וקינוח מנה ראשונה כינים.

מנה שניה בורקס או מאפה או דגים, ערוב, דבר, שחין. ערוב: ערבוביה של חיות, שטרפו את ילדי מצרים במיוחד.דבר דבר: בסוסים בגמלים צאן, שחין: פורח אבעבועות ואפילו בחרטומים עצמם, ולא יכלו לעמוד לפני משה. מנה אחרונה מחלקים ב-12 בלילה, כמו באולם שהאורחים לא יברחו, לכן קיבל פרעה מנה אחרונה ב-12  בלילה, שלא יברח משאר המכות.

מנה אחרונה והעיקרית: מתחילה בברד הכבד, ואש מתלקחת בתוך הברד, שעשה ה' שלום בין האש והמים, וכל זה להראות לפרעה, שהקב"ה שולט בכל היסודות עפר, מים, אש, אויר.

המיוחד בכל מכה ומכה, שהשאירה פרנסה למכה הבאה, שהחיטה והכוסמת לא נוכו ופרעה שמח שיש לו חיטה, אבל כל זה היה פרנסה לארבה שמחכה בפתח לפרנסה, ועל  זה נאמר התעללתי במצרים שחקתי איתם.

הקינוח היה בים סוף, קפאו תהומות בלב ים, אונקולוס מפרש גלידא, הקינוח הגלידה בים סוף.

 

בברכת שבוע טוב,

ציון ציוני.