פרשת צו - שבת הגדול
חג גדיא - זה הגדי.
בתרי אבא בשני זוזי - אלה שני הזוזים שקנה יעקב אבינו מעשיו את הבכורה.
ואתא שונרא - זה החתול הקנאה, שעשיו קינא ליעקב על הבכורה שמכר לו שנאמר "ויצעק צעקב גדולה ומרה", ומרדכי היהודי היה צריך להשיב בצעקה גדולה ומרה ולתקן את יעקב אבינו.
ובא כלבא ונשך לשונרא, שהוא ניצוץ של יעקב אבינו. כלבא - זה כלב. הכלב הוא סמל של מצרים שהייתה מוקפת בכלבים, ואף עבד לא יכל לברוח ממצרים ויציאת מצרים הכלבים שתקו "ולא יחרץ כלב את לשונו". בעל צפון - הוא האליל של מצרים בגימטריא. כלב רע בא, והמקל היכה את הכלב.
חוטרא זה מקל, הוא המקל שיעקב אבינו עבר את הירדן שאמר "כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות". המקל של יעקב עבר למשה רבינו, שעשה בו את האותות והמופתים ביציאת מצרים אח"כ הגיע המקל לדוד המלך, דרך השבטים ובאמצעותו הרג דוד את גולית הפלשתי, שאמר "הכלב אנוכי שאתה בא אלי במקלות". מאוחר יותר העביר דוד המלך את המקל לשלמה, שהניח אותו בבית המקדש.
ואתא חוטרא - זה המקל. המקל של יעקב שהגיע לדוד המלך, דרך השבטים ובאמצעותו הרג דוד את גולית הפלשתי, שאמר "הכלב אנוכי שאתה בא אלי במקלות". אח"כ העביר דוד את המקל לשלמה.
ואתא נורא - באה האש ושרפה את בית המקדש בעבור עבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, שעליהם נאמר יהרג ובל יעבור ואיתו גם המקל.
ואתא מיא - מיא זה מים. באו המים של החוזרים בתשובה, וכיבו את האש, שנאמר "וזרקתי עליכם מים טהורים וטיהרתם".
ואתא תורא - זה השור. בא השור ושתה את המים. השור זה יוסף. "בהם עמים ינגחו יחדיו אפסי ארץ". אפסי ארץ - ראשי תיבות של המדינות: אנגליה, ארה"ב, פרס, סוריה, סין, ירדן, רוסיה, צרפת.
שנולד יוסף ביקש יעקב אבינו מלבן שביקש לעקור את הכל שישלחהו לביתו כנגד שיטנו של עשיו שידע שעשיו לא יוכל לו ומשיח בן יוסף שנולד מיוסף ואנו מתפללים עליו שלא יהרג ע"י ארמילוס הרשע.
בא השוחט ורוצה לשחוט את השור ואז בא הקב"ה ושוחט את השוחט שרצה לשחוט את משיח בן יוסף.
חג גדיא הוא שרשרת המתחילה מיעקב אבינו עד הגאולה הקרובה ממש שנזכה בבנין בית המקדש ותחיית המתים.
בברכת חג שמח,
ציון ציוני.