פתיחת אליהו הנביא
ובר מנך לית יחודא בעלאי ותתאי, ואנת אשתמודע אדון על כולא, וכל ספירא כל חד אית לה שם ידיע, ובהון אתקריאו מלאכיא.
לבד ממך אין אלוקים. אתה הוא אחד בעולמות העליונים והתחתונים. ברוך הוא, שאתה הוא אדון על כולם. וכל הספירות יש לו כל אחד שם ידוע לפיהם נקראים המלאכים.
ואנת לית לך שם ידיע, דאנת הוא ממלא כל שמהן, ואנת הוא שלימו דכלהו. וכד אנת תסתלק מניהו, אשתארו כולהו שמהן כגופא בלא נשמתא.
אתה אין לך שם ידוע. היות שאתה משלים כל השמות. ואם חס ושלום תסיר שמך משמות המלאכים ישארו שמותיהם כגוף בלי נשמה.
אנת חכים ולא בחכמה ידיעא. אנת הוא מבין ולא מבינה ידיעא. לית לך אתר ידיעא אלא לאשתמודעא תקפך וחילך לבני נשא, ולאחזאה לון איך מתנהג עלמא בדינא וברחמי, דאנון צדק ומשפט כפום עובדיהון דבני נשא.
אתה חכם ולא בחכמה הנלמדת, אתה נבון ולא בתבונה הנלמדת. אין לך מקום ידוע, אבל כונתך היא לגלות כוחך וגבורתך לבני אדם. להודיע להם איך אתה מנהיג עולמך בדין וברחמים. לפי מעשיהם של בני אדם מנהיג אותם.
דין איהו גבורה,
דין, דהיינו: מידת הדין. אם האדם חוטא, שופט אותו לפי הדין.
משפט עמודא דאמצעיתא,
משפט, דהיינו: מדת הרחמים. אם האדם חוטא וחוזר בתשובה, שופט אותו ברחמים ומקבל תשובתו, היות שבראת העולם ברחמים. ככה כתוב על ידי דוד המלך: "כי אמרתי עולם חסד יבנה". דהיינו: שהקדוש ברוך הוא במאמרו ברא עולמו בטוב וברחמים.
צדק מלכותא קדישא,
צדק, דהיינו צדקה. אין עוול במלכותיך כי אם חסד ורחמים.