פתיחת אליהו הנביא
מאזני צדק תרין סמכי קשוט,
מאזני צדק, דהיינו: משפט צדק. לתת לצדיק כצידקתו, ולרשע כרשעתו. אלה הם שני דברים עקריים להרס העולם ובניינו.
הין צדק אות ברית קודש, כלא לאחזאה איך אתנהיג עלמא,
הין צדק, דהיינו: מדת הצדק. כל זה לגלות איך מתנהג העולם. חייב האדם שיהיה עושה צדק.
אבל לאו דאית לך צדק ידיער דאיהו דין, ולאו משפט ידיעא דאיהו רחמי, ולאו מכל אלין מדות כלל.
אבל יש צדק, שהוא לא לפי הדין ולא לפי המשפט. לכן לא חורץ משפטו של רשע. מחכה לו אולי יחזור בו. היות שאינך מעונין בהרס העולם, כי אם בשוב בני האדם מדרכם הרעה ויחיו.
קום רבי שמעון ויתחדושן מלין אילן על ידך, דהא רשותא אית לך לגלאה רזין טמירין על ידך, מה דלא איתיהיב רשו לגלאה לשום בר נש עד כאן.
אמר אליהו הנביא לרבי שמעון בר יוחאי: קום רבי שמעון! הסבר הדברים האלה. ויש לך רשות, לדרוש ולגלות, סודות נעלמים של שמים וארץ. וכל מה שהוא סמוי מעיני בני אדם, ואינו ידוע לבני תמותה. מכל מה שלא נתנה רשות לאף אדם בעולם לגלות, סודות כמוסים עד עתה.
עלאין שמעו אנון דמיכין דחברון ורעיא מהימנא אתערו משנתכון. הקיצו ורננו שוכני עפר. אלין אנון צדיקיא דאנון מסטרא דההוא דאתמר בה אני ישנה ולבי ער. ולא אנון מתים. ובגין דא אתמר בהון הקיצו ורננו שוכני עפר. רעיא מהימנא אנת ואבהן הקיצו ורננו לאתערותא דשכינתא דאיהי ישנה בגלותא. דעד כען צדיקיא כלהו דמיכין ושנתא בחוריהון.
בדבריו פנה גם לאבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ואמר: העליונים והנשאים מכל האנושות. הישנים במערת המכפלה בחברון. הרועה הנאמן משה בן עמרם. אנא! עורו משנתכם כאדם שמתעורר מתרדמתו. נשמות נצחיות של שוכני עפר. צדיקים חדורי רוח הקדש. אתם נחשבים מצד אותו שנאמר עליו, אני ישנה, ולבי ער. פירושו, אף על פי שנדמה לבני אדם שאני ישנה, אבל הלב שלי ער לכל המתרחש.
חזר רבי שמעון והדגיש. לפי זה, גם אני אומר: אתם אבות הקדושים, לא נחשבים למתים! מתאים מאד לומר לכם, הקיצו! עורו! ואתה הרועה הנאמן משה בן עמרם. יחד עם האבות, עורו לומר רננות ותפלות כדי לעורר רחמי השכינה, הנמצאת בגלות למען ישראל השרוי ביסורי הגלות. גם כל הצדיקים ישנים בתרדמה כאדם שהשינה חטפה אותו עד עכשיו.
מיד יהיבת שכינתא תלת קלין לגבי רעיא מהימן ויימא ליה קום רעיא מהימנא דהא עלך אתמר קו דודי דופק לגבאי בערבע אתון דיליה. ויימא ליה בהון פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי. דהא תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך.
לפתע נשמעו שלושה קולות מסתוריים מאת השכינה, אל משה רבנו הרועה הנאמן, אמרו לו התעורר! הרי לך נאמר בסנה בהר חורב, (שמות ג, ד-טז) ד' אלוקי אבותיכם נראה אלי אלוקי אברהם יצחק ויעקב לאמר: פקד פקדתי אתכם: בהקשר לזה נאמר בשיר השירים ה, ב. קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי! פירוש הדבר: כאילו, הקב"ה בשמו המפורש של ארבע אותיות יוֹד הֵא וָא הֵא דופק = מקיש בדלת ואומר: לך להוציא את בני ישראל ממצרים. גם באחרים הימים ישמיע לבת ציון על ידי שליחיו לעיני כל העמים ויאמר: הנה תם עונך בת ציון לא יוסיף ד' להגלותך! כי כבר רצית עונשך בגלות ולא יהיה שם גורם להשאירך בגולה.
שראשי נמלא טל. מאי נמלא טל. אלא אמר קדשא בריך הוא אנת חשבת דמיומא דאתחרב בי מקדשא דעאלנא בביתא דילי ועאלנא בישובא. לאו הכי. דלא עאלנא כל זמנא דאנת בגלותא. הרי לך סימנא שראשי נמלא טל, ה"א שכינתא בגלותא. שלימו דילה וחיים דילה איהו טל. ודא איהו אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו. אבל אות ה"א איהי שכינתא דלא מחשבן ט"ל אלא אות יו"ד ואות ה"א ואות וא"ו דסליקו אתון לחשבן ט"ל. דאיהי מליא לשכינתא מנביעו דכל מקורין עלאין. מיד קם רעיא מהימנא ואבהן קדישין עמיה. עד כאן רזא דיחודא. ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
ממשיך רשב"י ומסביר: הרי לך סימן. שראשי נמלא ו"ל. דהיינו הקב"ה מעיר לבת ציון. את חושבת מאז חורבן ביהמ"ק השני עד עתה, הסתלקה שכינתי למקום כבודי בשמים? זה לא מדוייק! לא עלתה שכינתי לשמים כל זמן שאת נמצאת בגלות. תמיד רחמי וחסדי סבבו אותך! הרי לך הסימן שראשי נמלא ט"ל גימטריא של ט"ל = 39. גם שלוש אותיות משם ד' במלוי אותיות דהיינו יוּד = 20. הֵא = 6. וָאו = 13. ביחד = 39. אות הֵא האחרון לא צרך רשב"י לשם ד'. על סמך הפסוק (שמות יז-טז) ככתוב: כי יד על כֵּס יָ-ה . ר"ל מלת כסא חסר אלף, ומלת שם השם חסר הֵא. דהיינו: כסא השם לא שלם ושם השם לא שלם, כל עוד עם ישראל בגלות. אבל, לעתיד לבוא, בזכות האבות ישני חברון ובזכות משה בן עמרם הרועה הנאמן יגבר רצון מאת הקב"ה להרים שכינתו מגלות, גם אז יהיו נשמעים קולות בעולם הרחב, מהקצה אל הקצה, כדי לאסוף בחיריו מארבע כנפות העולם דבר שהיה סמוי מעיני האנושות. בבוא הזמן יתפרסם דבר קבוץ גלויות בשיבת ישראל לארצו. אז יאמרו כל הגוים, עם שזלזלנו בו, השפלנו אותו עד עפר, קם לתחיה ונהפך לאבן פנה אבן היסוד ככתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה. אז כסא הקב"ה יהי שלם ושם השם יהיה שלם כדברי התנא הקדוש רשב"י שאמר: יוּד הֵא וָאו מספרם = 39 לפי חשבון ט"ל שגם מספרו = 39. אות הֵא משם השם שלא צורף לשם השם משלים שם השכינה דהיינו: יוד הא ואו הא שהוא המקור העלאי מכל. אז אחרי קבוץ גלויות דרי מעלה יחד עם כל אומות העולם יאמרו ד' אחד ושמו אחר. וברוך ד' לעולם אמן ואמן.